אם להודות, לקח לי זמן לכתוב את הפוסט הזה. הוא מלא במידע שאולי קצת עלול להפחיד.... אבל אני חושבת שבכל זאת כדאי לדעת ולקרוא את כל המידע כדי להגיע בעיניים פקוחות. גם את, היולדת, וגם מי שמלווה אותך.
תזכרי תמיד שזה שאת יולדת בבית חולים, זה לא כי מישהו פה חולה, נהפוכו- לידה זה דבר הבריא!
בישראל נפוצות מאד הלידות בבתי חולים מכיוון שיש מעט מרכזי לידה טבעיים. כמו כן, הילודה פה היא גבוהה וזה מדהים ומבורך. אבל יש לכך גם השלכות... הרפואה היא חלק מרכזי מליווי לידות שפעמים רבות, הן לידות בריאות, ובהינתן שאין נסיבות מיוחדות, ועם כל הסבלנות והזמן שבעולם, הלידה יכולה להיות טבעית לחלוטין, ללא כל התערבות רפואית.
לכן, לתפיסתי כמדריכת לידה, אישה בריאה עם תינוק.ת בריא.ה, שמחליטה ללדת בבית חולים כי זו האופציה הטובה ביותר עבורה- חשוב לדעת ולהבין את שפת הצוות הרפואי ולדעת לשמור על זכויותייך כיולדת.
בכתבה הזו אסביר על התערבויות רפואיות בלידה ומה ההשפעות וההשלכות, ומה ניתן לעשות.
התערבות רפואית בלידה היא הליך רפואי שמטרתו לקדם את לידת התינוק.
השראה/זירוז מלאכותי (רפואי)-
פרופס: ההורמון פורסטגלנדין שמוחדר לנרתיק בצורת מעין טמפון/נר ומטרתו להשרות את הלידה. לעתים יוצר צירים אינטנסיביים, אמנם נשים מדווחות שנחווה פחות אינטנסיבי מהפיטוצין.
סטריפינג: פעולה ידנית שנעשית על ידי רופאה/מיילדת בנרתיק-צוואר הרחם, הפעולה היא הפרדת הקרומים במטרה להתחיל את הלידה. הפעולה היא נקודתית ורגעית, ואינה מתמשכת, אך עלולה לכאוב ונעשית באופן וגינלי.
בלון: החדרת בלון דרך הנרתיק אל צוואר הרחם על מנת להרחיבו, להתחיל הפרשת הורמונים ולגרום את התחלת הלידה. הבלון עלול לגרום לאי נוחות מסוימת אך הוא לא מגביל בתנועה וניתן להתנהל איתו כרגיל.
פיטוצין: האוקסיטוצין הסינטטי, מטרתו לגרום לצירי הרחם להתחיל כדי להוציא את התינוק. ניתן בעירוי לוריד. גורם לצירים אינטנסיביים יותר מאלו הטבעיים ולפעמים מתחיל את הלידה כמעט מאפס (נדרשת פתיחת צוואר הרחם באופן מסוים) גם כשהגוף עדיין לא בשל לגמרי והאישה עלולה לחוות את הצירים כאינטנסיביים מאד.
לרוב ממליצים לקבל אפידורל ביחד כדי לשכך רת העוצמה, אך חשוב להדגיש שאפשר לבקש להתחיל במינון נמוך, ומשם לראות איך ממשיכים.
פקיעת מי שפיר: פקיעת שק מי השפיר על מנת לשחרר את מי השפיר, לגרום לצוואר הרחם להפריש הורמונים ולהתחיל את הלידה באופן יזום.
חתך חיץ: חיתוך של המיילדת את הרקמה שמסביב לפתח הנרתיק. חתך זה נעשה כדי להרחיב את פתח הנרתיק ולאפשר מרחב לתינוק לצאת, וכן כדי למנוע קרעים ספונטניים.
לידת ואקום: מכשיר שמוצמד בואקום לראשו של התינוק ובכך עוזר לו לצאת באופן אקטיבי. השימוש במכשיר הואקום נעשה כאשר נראה שהתינוק מתקשה לצאת באופן טבעי מסיבות שונות.
מלקחיים: לא נפוץ כלל כיום בישראל, אך אלו למעשה שתי כפות המוצמדות לראש התינוק ומושכות אותו כלפי חוץ.
ניתוח קיסרי: הוצאת התינוק דרך חתך שנעשה בבטן התחתונה, נעשה בהרדמה אפידורלית (מקומית) או בהרדמה מלאה. חשוב לי להדגיש שזה ניתוח בטן לכל דבר, ובהתאם גם ההתאוששות ממנו, לא פשוטה, בעיקר כשיש תינוק.ת לטפל בה.ו.
גם לאחר הלידה, אין סיבה מיד לעצור את זרימת חבל הטבור, ההפך- חשוב לאפשר לו לזרום עד הסוף כדי לתת לתינוק.ת את כל הדברים הנפלאים שהחבל סיפק לו עד עכשיו, כולל חמצן. גם אם מחליטים לשמור דם טבורי, ניתן להשהות את העצירה בכדקה וחצי. כמו כן, יציאת השילייה תהיה טבעית וקלה, אם תניקי מיד לאחר הלידה ותאפשרי את זרימת חבל הטבור עד לסיום תפקידו. אל תשכחי לבקש זאת מהמיילדת.
כל אלו נחשבות התערבויות רפואיות למען קידום הלידה.
אך חשוב לי להדגיש שגם כאשר מציעים לך משהו מאלו, תמיד כדאי להבין בדיוק מה הסיבה שממליצים לך על כל התערבות רפואית שהיא. לנסות להבין מה המשמעות, האם אפשר לחכות עוד קצת? האם אפשר לנסות עוד משהו לפני שמחליטים? האם יש דרך טבעית שאפשר לנסות לפני שמחליטים?
והכי חשוב- את היולדת, זה הגוף שלך, התינוק.ת שלך, את האמא. כל זכות הבחירה היא שלך.
את צריכה להסכים לכל פעולה רפואית שנעשית.
כמובן שהמטרה היא אחת- את ותינוקך בריאים. אך לפעמים... צריך להזכיר שגם הדרך חשובה.
留言